מהי צוואה (סוגי צוואה) ומי רשאי לערוך צוואה ?

לא מעט פעמים אנו שומעים על מקרים של סכסוכים במשפחה בעקבות ירושה, הן במקרים בהם לא נערכה צוואה והן במקרים בהם נערכה צוואה לא תקינה או צוואה לא מפורטת.

סכסוכי ירושה יכולים לפרק משפחות, אפילו באם מדובר בעזבון הקטן ביותר. וחבל!

משכך ועל מנת להמנע ממחלוקות בין יורשים ומסכסוכים, מומלץ לערוך צוואה בה תקבעו את חלוקת העזבון בין היורשים השונים. עריכת צוואה נעשית בליווי מלא ואישי של משרדנו.

צוואה היא מסמך משפטי בו קובע ומצווה האדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. עריכת הצוואה צריכה להערך בהתאם להוראות הקבועות בחוק הירושה, תשכ”ה-1965, וזאת על מנת שלא יפלו בצוואה פגמים אשר יגרמו לביטולה. סעיף 18 לחוק הירושה קובע, כי צוואה יכולה להערך בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.

סעיף 26 לחוק הירושה קובע, כי קטין, פסול דין וכן אדם (מצווה) שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה במועד עריכתה, אינם יכולים לכתוב צוואה.

חוק הירושה קובע באופן ברור, כי הצוואה היא מעשה אישי ויכולה להיעשות רק ע”י המצווה עצמו. 

סעיף 28(ב) לחוק הירושה קובע, כי  גם אם המצווה ערך את הצוואה בעצמו וקבע בה הוראה כי הצוואה תהיה תקפה רק אם אדם פלוני יסכים לכך, במפורש או מכללא, הרי שההוראה בטלה. המחוקק קבע שאין להגביל בשום אופן את רצונו של המצווה אפילו אם המצווה עצמו רוצה בכך.

צוואה בכתב יד: 

סעיף 19 לחוק הירושה קובע, כי צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו. צוואה מסוג זה הינה הדרך הקלה ביותר לעריכת צוואה, וזאת מאחר וניתן לערוך את הצוואה באופן עצמאי, ללא עו”ד וללא עלויות.

עם זאת, צוואה מסוג זה אינה מומלצת, מאחר ולעתים ניסוח הצוואה אינו ברור ולקוי, בשל העדרתם של עדים לא ניתן ללמוד על מצבו הנפשי של המצווה (המנוח/ה), ועל כן במקרים מסוג זה ניתן ביתר קלות לערער על תקפות הצוואה.

צוואה בעדים

סעיף 20 לחוק הירושה קובע כי צוואה בעדים היא צוואה הנערכת במעמד שני אנשים, שהמצווה (עורך הצוואה) קבע כי הם העדים לצוואתו. 

  • צוואה מסוג זה ניתן לערוך ללא צורך בנוכחות או חתימה עורך-דין, אלא בחתימת שני עדים בלבד (בדומה לצוואה בכתב יד).
  • נוכחות העדים נועדה להוכיח את אמיתות הצוואה וכי היא נעשתה מרצונו החופשי של המצווה.
  • העדים לצוואה אינם צריכים לדעת מהו תוכן הצוואה ואינם צריכים לדעת האם המצווה כשיר וצלול בדעתו, אלא רק להיות עדים לעצם עריכת הצוואה.
  • הצוואה צריכה להיות כתובה (כתב יד או מודפסת), לכתוב את תאריך חתימת הצוואה.
  • רצוי לחתום על כל אחד מדפי הצוואה (וכן לחתום בסמוך לכל תיקון, אם נעשה).

העדים לצוואה צריכים לעמוד בתנאים שלהלן במצטבר:

  • מעל גיל 18.
  • לא הוכרז כפסול דין.
  • הוא ו/או בן/ת הזוג אינם נהנים (יורשים) מהצוואה. באם המצווה (עורך הצוואה) ציווה דבר מה לאדם ששימש כעד לצוואה, או לבן/ת הזוג של העד, הרי שבמקרה זה ההוראה בצוואה לטובת העד או בן/ת הזוג בטלה.

צוואה בפני רשות

סעיף 22 לחוק הירושה קובע, כי צוואה בפני רשות היא צוואה המוגשת לגורם רשמי.

“גורם רשמי” (נציג הרשות) – שופט או רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה או בפני חבר של בית דין דתי.

  • הצוואה יכולה להעשות בעל-פה (נציג הרשות ירשום את הצוואה ויקריא אותה בפני המצווה) או בהגשת דברי הצוואה בכתב.
  • המצווה יצהיר כי זוהי צוואתו (אין חובה בחתימה על גבי הצוואה).
  • נציג הרשות יאשר על פני הצוואה שהיא נרשמה, וכי המצווה הצהיר שזו צוואתו.

צוואה בעל פה

צוואה בע”פ היא צוואה הנאמרת בעל פה ע”י המצווה (עורך הצוואה), ללא שיצטרך לערוך כל מסמך בכתב.

אפשרות זו נועדה למקרים בהם אין לאדם כל יכולת, בשל מצבו, לערוך צוואה באחת משלוש הדרכים האחרות (צוואה בכתב ידצוואה בעדים או צוואה בפני רשות):

  • אדם על ערש דווי והעומד למות.
  • “אדם הרואה עצמו מול פני המוות, למשל: חייל בקרב, ימאי בסערה וכיוצב’. החוק קובע, כי על האדם להרגיש (סובייקטיבי) כי הוא נמצא בסכנת חיים ושבפועל (מבחינה אובייקטיבית) אכן מדובר במצב המסכן חיים.

מהם הכללים לעריכת צוואה בעל-פה?

  • הצוואה תערך בעל פה בפני שני עדים, אשר מחוייבים לבצע רישום מלא של דברי המצווה כזכרון דברים, מהר ככל שניתן בסמוך למועד בו נאמרו. בזכרון הדברים ירשם התאריך והנסיבות לעריכת צוואה מסוג זה.
  • זכרון הדברים (רישום הצוואה שבע”פ) יופקד בפני הרשם לענייני ירושה, בסמוך למועד העריכה.
  • צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
  • בצוואה בע”פ מותר, כי העד או בן זוגו ייהנו מהצוואה וכי המצווה יצווה לטובתם חלק כלשהו בצוואתו.

מאמרים שעשויים לעניין אותך

היי, כאן עוה”ד עוזרי.

אשמח לעזור…

דילוג לתוכן