החוק קובע הוראות ברורות על מנת להבטיח כי הצוואה תבטא את רצונו החופשי והאישי של המצווה, ללא כל השפעה או לחץ מגורם כלשהו, וכדלהלן:
- התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת ; הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה (סעיף 27 לחוק הירושה).
- צוואה התולה תוקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה (סעיף 28 לחוק הירושה).
- אין המצווה יכול למסור לאחר קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית-המשפט או אדם שיקבע בית-המשפט (סעיף 29 לחוק הירושה).
אין הכרח כי האנשים שמתוכם יש לבחור את הזוכה יצויינו בצוואה בשמותיהם, אולם הדרישה המינימאלית היא – כי הוראות הצוואה יתייחסו לאנשים מסויימים.
- הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה (סעיף 30(א) לחוק הירושה).
לדוגמא – במקרה בו המצווה היה תלוי בנהנה במידה ששללה למעשה את רצונו החופשי, הרי שניתן לטעון לקיומה של השפעה בלתי הוגנת.
עם זאת, באם עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.
פגמים בצוואה עצמה המהווים עילות לפסלות
- הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה (סעיף 30(ב) לחוק הירושה.
- “צוואה סתומה” – הוראת צוואה שלא ניתן להבין ממנה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שלא ניתן להבין את משמעותה – בטלה.
- הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה (סעיף 34 לחוק הירושה).
- צוואה לטובת עדים – הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של מי מהנ”ל – בטלה.
