הממנה (עורך יפוי הכח) יכול לקבוע קביעה כללית, כי מיופה הכח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות, ובכך להשאיר למיופה הכח את שיקול הדעת המלא לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים, וזאת באמצעות קביעת המניות מקדימות.
לדוגמא – הממנה יכול לקבוע בענייניו האישיים הרפואיים את סוג או זהות המטפל המועדפים עליו או לקבוע בענייניו האישיים שמקום מגוריו בעתיד יהיה ביתו וכי המעבר לסידור חוץ ביתי יעשה בנסיבות מסוימות בלבד או לקבוע במסגרת הטיפול בענייניו הרכושיים כי מיופה הכוח ימכור או ישכיר את ביתו בעת נסיבות מסוימות או להנחותו להשקיע את כספיו בדרך מסוימת.
ישנן פעולות מסוימות המחייבות הסמכה מפורשת בייפוי הכוח לצורך ביצוען (לדוגמא: מתן תרומות ומתנות בסכומים מסוימים), ופעולות מהותיות אחרות המחייבות קבלת אישור בית משפט (לדוגמא: עסקאות במקרקעין, מתן מתנות בסכומים מסוימים).
מהם העקרונות שעל פיהן על מיופה הכח לפעול כלפי הממנה (עורך יפוי הכח)?
• שמירה על כבודו ופרטיותו של הממנה (החסוי).
• שיתופו, מסירת הסברים מותאמים, מסירת מידע בענייניו וסיוע בנגישות למידע.
• שמירה מרבית על עצמאותו בהתאם ליכולתו, סיוע ועידוד לקבל החלטות בעצמו.
• הגבלה מינימלית של זכויותיו וחירותו.
• שמירה על ערכיו התרבותיים והדתיים, שיתוף בחיי הקהילה, שמירה על קשר עם בני משפחה וחברים.
• התייעצות עם גורמים מקצועיים, בני משפחה וחברים לקידום ענייניו.
• רגישות לממנה במצב “דינמי” – לאפשר לממנה לקבל החלטות ולפעול כשהוא מסוגל לכך.
