קבלן עצמאי (פרילנסר) או שכיר ?
המעסיק ביצע התקשרות עם עובדים המועסקים על ידו באמצעות חשבוניות בסטאטוס של קבלן עצמאי (פרילנסר).
נשאלת השאלה – באילו תנאים יכיר בית הדין לעבודה בעובדים אלה כשכירים ?
מאמר זה נועד לסייע לבעל עסק בטרם קבלת החלטה האם להעסיק עובדים בססטוס של שכירים או בסטטוס של קבלנים עצמאים.
בהתקיים מספר תנאים – ניתן לפנות לבית הדין לעבודה בדרישה להכרה של הקבלן העצמאי כעובד מן המניין של החברה, ולקבל את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד שכיר, והכל כפי שיפורט במאמר זה בהרחבה.
הדילמה הראשונה של המעסיק – האם להעסיק את העובד כשכיר או כקבלן עצמאי?
עובד שכיר עובד בתמורה לשכר עבודה שעתי או חודשי, כאשר על המעסיק חלה החובה להנפיק לעובד תלוש שכר כדין ולשלם את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד (ביטוח לאומי, דמי הבראה, פדיון חופשה, חגים, הפרשות פנסיה, פיצויים וכיוצ”ב).
קבלן עצמאי (פרילנסר) ינפיק לבעל העסק חשבונית מס כנגד ביצוע העבודה, כאשר מלוא האחריות לביצוע התשלומים ו/או הדיווחים לרשויות המס חלה על הקבלן בלבד (לרבות- חובת הפרשת הפנסיה אשר חלה על הקבלן העצמאי). במקרה זה, הקבלן העצמאי יעבוד בהתאם לשעות וימי העבודה שסוכמו עם בעל העסק.
חשוב, כי כל בעל עסק ידע כי בהתקיים מספר תנאים – ניתן לפנות לבית הדין לעבודה בדרישה להכרה של הקבלן העצמאי כעובד מן המניין של החברה/העסק, ולקבל את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד שכיר, והכל כפי שיפורט במאמר זה בהרחבה.
איך מחליטים? מהם המבחנים לקביעת קיום יחסי עובד-מעביד ?
מעמדו של העובד נקבע על פי מהות היחסים, התנהגות הצדדים ונסיבות של כל מקרה לגופו ולא לפי המוסכם בין הצדדים או הכינוי שנתנו הצדדים להתקשרות בינהם. חתימה על “הסכם התקשרות קבלן עצמאי” לא מהווה ראיה כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד.
הפסיקה קבעה כי העובדה שההסכם בין הצדדים מכנה את העובד “שכיר” או “עצמאי” אינה מכרעת. היחסים בין הצדדים נקבעים על פי מבחן מהותי ולא צורני.
קביעת יחסי עובד-מעביד (האם מדובר בעובד שכיר או קבלן עצמאי) היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה, ובין היתר:
- מבחן ההשתלבות – מבחן ההשתלבות במקום העבודה מכיל למעשה שני מבחני משנה, האחד בפן החיובי והאחר בפן השלילי. בפן החיובי – עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה בו הוא מועסק, האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מפעילות העסק או פעילות משלימה (משתתף בארועים חברתיים, מתנות, עובד ממקום העסק בלבד, ציוד של בעל העסק וכיוצ”ב). בפן השלילי – המבחן בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני, ופועל עבור חברות נוספות.
- מבחן הקשר האישי- מבחן זה בודק האם ההתחייבות והחובה לבצע את העבודה היא אישית או שמבצע העבודה רשאי לשלוח מישהו אחר במקומו לבצעה.
- מבחן הפיקוח -במסגרת יחסי “עובד-מעביד” נתון העובד לפיקוחו ולמרותו של המעסיק, ואילו לעוסק עצמאי יש גמישות רבה יותר.
- מקום העבודה – האם העבודה בוצעה אצל המעסיק או במקום אחר.
- מי מספק את כלי העבודה.
- הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה- הסכמת הצדדים לגבי אופן העסקה מהווה ראיה לכוונת הצדדים, אך אינה קובעת לכשלעצמה את מערכת היחסים בניהם.
- משך ההתקשרות ורציפותה- ככל שההתקשרות ארוכה ורצופה, אזי הנטייה תהיה לראות במערכת היחסים בין הצדדים כיחסי עובד- מעביד.
חישוב זכויות (קבלן עצמאי שהוכר כשכיר)
באם בית הדין לעבודה פסק, כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד, הרי שהוא עשוי לקבוע מהו השכר הרגיל שהיה מקבל העובד, אם הוא היה שכיר מן המניין. במקרה זה, בית הדין יבצע חישוב של הפרשי התשלומים (התנאים הסוציאלים) המגיעים לעובד, לפי השכר שנקבע, לרבות: הפרשות פנסיה, הבראה, חופשה, פיצויי פיטורים וכיוצ”ב.
טענת קיזוז או שיפוי
באם בית הדין לעבודה קבע, כי מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, הרי שהמעביד רשאי להעלות טענות קיזוז או שיפוי, על מנת להפחית או לשלול את תשלום הזכויות הסוציאליות מהעובד.
במקרים ברורים, כשהמעסיק ידע מראש שעל פי המבחנים שנקבעו בפסיקה קיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, ולמרות זאת בחר להעסיק את העובד כקבלן עצמאי, ישלם המעסיק לעובד את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לו כשכיר, אשר יחושבו על בסיס התשלום ששילם לו כעצמאי.
במקרים בהם טיב היחס האמתי שבין הצדדים אינו ברור מלכתחילה, על המעסיק לשלם לעובד את זכויותיו הסוציאליות על בסיס השכר החלופי (השכר המשוער שניתן להניח כי העובד היה מקבל אילו הועסק מלכתחילה כשכיר), ובלבד שניתן להוכיח שכר זה.
בתיק ע”ע 688/07, פיליפ טיברמן נ’ מקורות חברת מים בע”מ, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי:
“ככלל כאשר מוכרים יחסי עובד מעביד בדיעבד אין לבצע השבה, אלא במקרים בהם הסכום ששולם לעובד כעצמאי גבוה באופן ניכר מהסכום ששולם לו כעובד ובנוסף העובד דרש להיות מועסק כעצמאי, או כשהוסכם מלכתחילה, שאם תהיה הכרה כעובד תתבצע השבה”. בית הדין נימק את עמדתו בעקרונות משפט העבודה ובצורך למנוע מצב בו עובד יימנע מלתבוע הכרה ביחסי עובד מעביד מחשש שייתבע להשיב כספים ששולמו לו.
מה על מעביד לעשות בכדי להגן על עצמו מפני תביעה של קבלן עצמאי (פרילנסר) ?
יאמר, כי אין הגנה מלאה על מעביד במקרים בהם מתקיימים יחסים מובהקים של עובד-מעביד. עם זאת, במידה והמעביד בוחר להעסיק את העובד כקבלן עצמאי (על אף אי עמידתו בתנאים האמורים לעיל), מומלץ כי יחתום עמו על הסכם התקשרות ובו הצהרות והסכמות שיוכלו לסייע לו במקרה של הגשת תביעה כנגדו ע”י העובד/קבלן העצמאי.
כמו כן במקרה זה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום לפני החלטה בדבר התקשרות עם העובד כעובד שכיר מן המניין או כקבלן עצמאי.
לימור עוזרי – משרד עורכי דין וגישור מתמחה בתחום דיני העבודה. בין שירותי המשרד: הסכמי עבודה, הסכם התקשרות, הסכמי סודיות ואית חרות, הסכמים מסחריים, בניית תלוש שכר ובדיקת שנתית, ליווי בעריכת שימוע, ייעוץ משפטי שוטף, ליטיגציה וכיוצ”ב.
מוזמנים לשלוח הודעה או להשאיר את הפרטים ונצור עמכם קשר בהקדם.
| 050-2377155 | 03-6873770 | limor@ozery-law.co.il
