“סוד מסחרי” וסעיף סודיות בהסכם – מה המשמעות?
סוד מסחרי הוא מידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים. סודיותו מקנה יתרון לבעליו על פני המתחרים ונדרשת השקעת מאמצים סבירים כדי לשמרו כסוד. כדי שסוד יזכה להגנה, נדרש כי יהיה בו פוטנציאל להעניק תועלת תחרותית משמעותית לבעליו וכי לא יהיה בנחלת הרבים. משכך, מידע סודי שאינו מוגן כראוי, לא יוכל להחשב כסוד מסחרי.
לעתים קיים קושי להוכיח שמידע מסוים הינו סוד מסחרי, ועל כן בעלי עסקים רבים נוהגים להחתים את העובדים ו/או הספקים על הסכמי סודיות אשר מגדירים מבעוד מועד את הסוד המסחרי אליו הם יחשפו במהלך ההתקשרות בין הצדדים. לרוב, חתימה על הסכם הסודיות מהווה הסכמה של המתחייב לכך שהמידע הינו סוד מסחרי.
מה המשמעות של “שמירת סודיות” / “סעיף סודיות” ?
שמירת הסודיות הינו תנאי בהסכם, לפיו קיימת התחייבות לשמירה על סוד מסחרי של העסק/החברה. במקרה של סעיף סודיות בהסכם עבודה, העובד מתחייב כלפי המעביד לשמור על הסודיות בעניין כל “מידע” שיגיע אליו במהלך עבודתו ולאחר סיומה.
מהו “סוד מסחרי” ?
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר “סוד מסחרי” כדלהלן: “מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו”.
מה כולל המונח “מידע” בענין יחסי עובד-מעביד?
כל מידע וקניין רוחני מכל מין וסוג שהוא בקשר עם המעסיק ו/או מנהליו ו/או עובדיו ו/או לקוחותיו ו/או חבריו ו/או תאגידים בשליטתו וכיו”ב, הכוללים בין השאר, אך לא רק, כל מסמך ו/או רשימת לקוחות ו/או רשימה אחרת ו/או פורמט עסק/חברה ו/או מכתב ו/או צילום ו/או הקלטה ו/או זכויות יוצרים ו/או סימני מסחר ו/או רעיון, שהגיע לידיעתו של העובד, בין בכתב, בין בעל פה ובין בכל דרך אלקטרונית ו/או מגנטית ו/או אחרת.
איך מבחינים בין מידע שנחשב סוד מסחרי למידע שמותר לעובד לעשות בו שימוש ?
אם המידע שבו משתמש העובד הוא נחלת הכלל ואיננו מקנה למעביד יתרון עסקי על פני מתחריו, או שהמעסיק לא נקט אמצעים סבירים כדי לשמור על המידע, הרי שבמקרה זה לא יהא ניתן לראות במידע זה סוד מסחרי.
חובת הסודיות אינה חלה על כל מידע שנמסר לעובד או שהעובד רכש בקשר עם עבודתו. כאמור, יש להוכיח כי המידע עצמו ראוי להיות מוגן. בעניין זה יש להבחין בין תקופת קיומם של יחסי עבודה לתקופה שלאחר סיומם. כל עוד נמשכים יחסי העבודה, העובד אינו יכול לעשות שימוש במידע עסקי של המעביד או להעבירו לאחרים. אך בדרך כלל, כאשר הסתיימו יחסי העבודה, רשאי עובד לעשות שימוש בכישורים ובידע האישי שרכש בקשר עם עבודתו כדי להפיק תועלת אישית ולהתחרות במעבידו, ובלבד שלא יעשה שימוש במידע קונפידנציאלי של המעביד העולה כדי הפרת חובת אמון או הפרת החובה לנהוג בתום – לב (פס”ד ורגוס).
האם התנאי לשמירת סודיות של העובד הינו מסמך בכתב ?
התחייבות עובד לסודיות כלפי המעביד אינה חייבת להיות בכתב, אלא יכולה להיעשות גם בעל-פה, ובעלת תוקף זהה כהתחייבות בכתב בהסכם עבודה.
בענין זה בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי גם אם העובד לא היה מחויב לשמור על הסוד המסחרי מכוח הסכם עבודה שנחתם על ידו, הרי שלעובד קיימת חובת אמון כלפי המעסיק המחייבת אותו לשמור בסוד את המידע/הסוד המסחרי שנחשף אליו במהלך עבודתו.
מהו הפיצוי במקרה של גזל סוד מסחרי ?
סעיף 11 לחוק העוולות המסחריות קובע, כי במקרה של הפרה של גזל סוד מסחרי שהיא עוולה בנזיקין, תחול עליה פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. החוק גם קובע פיצויים ללא הוכחת נזק עד גובה של 100,000 שקלים. בית המשפט מפעיל שיקול דעת על מנת להתאים את הסעד להיקף ההגנה היחסית על הסוד המסחרי וגם על השלכות והיקף הגזל על הנפגע ממנו. בתוך אלו, ישים בית המשפט דגש על רמת נגישות המידע לציבור כאשר זו מקטינה את הקף ההגנה ובהתאם את גודל הסעד שיוענק לנפגע.
על אף שחוק עוולות מסחריות תשנ”ט-1999 קובע סעד נזיקי על גזל הסוד המסחרי, ישנה אפשרות להסתמך על תחומי משפט נוספים כדי להיפרע, כגון: דיני חוזים, דיני קניין, דיני נזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט ועוד.
אין מניעה לתבוע במספר עוולות מקבילות, עם זאת אין אפשרות לכפל תרופות והתעשרות הנפגע על חשבון המפר.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
בכל שאלה נוספת – מוזמנים לשלוח הודעה או להשאיר את הפרטים ונצור עמכם קשר בהקדם.
| 050-2377155 | 03-6873770 | limor@ozery-law.co.il
