בנוסף אני נשאלת לא מעט – האם אני יכול/ה בתקופה כזו לבטל את השיקים?
האם אני יכול/ה לשנות את תנאי הסכם ההתקשרות עם הספק או הלקוח ?
נקודת המוצא הבסיסית היא – התחייבויות יש לקיים!
אין כל ספק, כי מצב החירום מקשה עלינו לקיים את ההסכמים.
אין כל ספק, כי עסקים רבים צוברים הפסדים מדי חודש, ללא כל הכנסות.
בעלי העסקים, שאינם זכאים לדמי אבטלה (מצב אבסורדי לכל הדעות!!), עדיין מחוייבים בביצוע תשלומים לעובדים, דמי שכירות, חשמל, ארנונה, התחייבויות לספקים, הלוואות, תשלומי מיסים ועוד.
מצב זו עלול להביא עסקים רבים (קטנים וגדולים כאחד) לקריסת כלכלית ולחדלות פרעון.
כמוצא ראשוני – על בעלי העסקים לבצע בדיקה של ההסכמים המסחריים, ולוודא שבהסכם קיימת החרגה במקרה של “כח עליון”.
ומה משמעות “סעיף כח עליון” ?
במקרה שהסכם הופר כתוצאה מנסיבות שלא ניתן לצפות או למנוע, “כוח עליון”, לא יהיה הצד המפר חייב בפיצויים ,ולא יהיה הצד הזכאי חייב באכיפת החוזה. בדין הישראלי, עילת זו היא טענת הגנה, הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים.
בפועל, נהוג לנסח את סעיף “כוח עליון” כסעיף כללי ורחב, תוך ניסיון להכליל כמה שיותר אירועים בלתי צפויים, אך מאחר וסעיף זה עוסק גם באירועים חריגים ויוצאי דופן הרי שלא ניתן לכלול או לצפות כל האפשרויות (ומכאן – מגיפת הקורונה!).
האם משבר הקורונה נכנס תחת הגדרת “כח עליון” ?
התשובה: לא בהכרח. בעל עסק חייב לעשות כל מאמץ, ולפעול ככל יכולתו, כדי לעמוד בהתחייבויות ולהמנע מתביעה בגין הפרת הסכם.
מערכת המשפט תצטרך לתת את הדעת (באמצעות חקיקה או פסיקה) באם משבר הקורונה מהווה כח עליון, אשר בגינו ניתן לדחות או לבטל התחייבויות.
אין במילים “כוח עליון” כדי לפתור את כל הבעיות שנוצרו עקב משבר הקורונה.
מגיפת הקורונה היא משבר חריג וקיצוני, אשר כמותו עוד לא נראה ברחבי העולם, ועל כן ההכרעה בענין טענת “כוח עליון” צריכה להנתן על ידי מערכת המשפט ותתבסס על מהות ומטרת העסק, הוראות ותנאי ההסכם, נסיבות מהותיות ועובדתיות של ההתקשרות והוראות הדין.
ומה עושים לבינתיים?
בתקופה כזו, חשוב שכל עסק יערוך תוכנית עבודה המהווה “תוכנית חירום לעסק“, הכוללת:
א. בדיקת סעיפי והוראות ההסכם הרלבנטי (עדיף בתיאום עם עורך דין מטעמכם).
ב. פנייה לספקים ו/או לקוחות לקבלת הסכמות חדשות, עריכת לוח תשלומים דחוי (הסדר חובות), לרבות דחיית תשלומים קיימים (חשוב: עריכת מסמך בכתב).
ג. צמצום כוח האדם בעסק (מומלץ לפנות לייעוץ משפטי).
ד. הקטנת עלויות והוצאות של העסק (ביטול הוצאות לא הכרחיות).
ה. ניסיון להפחית את דמי השכירות במקום העסק לתקופה קצובה.
ו. פנייה לבנקים בבקשה לעריכת הסדר ו/או השהייה של תשלומי הלוואה.
ז. להנגיש את העסק, במידת האפשר, למדיה החברתית online (במצב החדש שנוצר, קיימת חשיבות רבה בהנגשת העסק למדיה ולרשת החברתית).
טיפ חשוב: ככל שתקדימו לטפל במשבר שנוצר בעסק ולבנות תוכנית חירום מיידית, הרי שמגוון האפשרויות רחב יותר ומונע פעולות קשות והוצאות משפטיות רבות, ולעתים אף בלתי נמנעות, בעתיד.
