בימים אלה בעלי עסקים רבים מצויים בקושי תזרימי משמעותי ולעתים אף ניצבים בפני- קריסה כלכלית של העסק ואין באפשרותם לקיים את ההתחייבויות של ההסכמים המסחריים שנחתמו על ידם, לרבות אי יכולת לבצע תשלום מלא ו/או חלקי של דמי השכירות בעסק.
עסקים אלה נותרים ללא מענה ברור באם ניתן לבצע דחיית תשלומים ו/או שינוי תנאים של ההסכם המסחרי או שמא הדבר יהווה הפרה יסודית של ההסכם.
בבתי המשפט התקבלו עד כה 3 החלטות סותרות בענין חובת תשלום דמי השכירות בתקופת משבר הקורונה ובשאלה בדבר חילוט ערבות בנקאית בגין אי ביצוע/דחיית תשלום דמי השכירות, ועל כן נוצר בלבול רב ומצוקה גדולה בקרב בעלי העסקים.
בתיק “רב בריח” (רב בריח נ’ חברת פ.ל.א.ר ניהול נכסים) נקבע, כי “קורונה איננה מילת קסם”.
רב בריח ביקשה מהמשכירה לדחות לה את תשלום דמי השכירות לחודשים 4-5/20 ולשלמם בפריסה, וזאת עקב משבר הקורונה.
ביום 16.4.20 בית משפט השלום בתל אביב דחה את בקשתה של חב’ רב בריח לקבל צו מניעה המורה לבנק להמנע מחילוט הערבות הבנקאית של רב בריח אשר נועד להבטחת דמי השכירות .
השופט דניאל הורביץ קבע, כי “קורונה איננה מילת קסם אשר בגינה יש הצדקה לתן סעד ארעי שלא לממש את הערבות הבנקאית”.
החלטה הפוכה ניתנה בתיק אחר שהתנהל בבית משפט השלום בירושלים, ביקשה חברת טוראי קליבר, המפעילה בר-מסעדה בשם “תרל”ח” בפתח-תקווה, להוציא צו מניעה זמני למימוש הערבויות הבנקאיות שנתנה לחברת די.ג’יי אסושיאטס אינק, בגין אי-תשלום דמי השכירות בסך של 20,000 ש”ח לחודש אפריל.
בתיק זה קבעה כב’ השופטת יהלום, כי “גם אם קורונה אינה מילת קסם, אין ספק כי הימים אינם ימים רגילים … נכון לכתיבת שורות אלה, ישנם בישראל כבר למעלה מ-13 אלף חולים… כך שלמעשה המדינה אינה מאפשרת למבקשת לנהל את עסקיה בשום צורה שהיא, ניתן היה לצפות להתנהלות אחרת ולכל הפחות לכך שהמשיבה (המשכירה-ל.ד) תפעל בהתאם לתנאי הסכם השכירות שמכוחו מבקשת היא לממש הערבות. זאת לא נעשה, היות והמשיבה לא פעלה בהתאם להסכם השכירות ולא מסרה למבקשת התראה בת 14 יום…אני נעתרת לבקשה ומורה כי מימוש הערבות הבנקאית יעוכב עד להכרעה בהליך העיקרי”.
החלטה דומה התקבלה ביום 23.4.2020 בית משפט השלום בירושלים. ביהמ”ש נעתר לבקשת רשת ריקושט 3,000 (העוסקת בציוד מחנאות וציוד) והורה להוציא צו מניעה האוסר על הבנק לממש ולהעביר למשכירה את דמי הערבות הבנקאית להבטחת דמי שכירות.
השופטת אפרת אייכנשטיין-שמלה קבעה, כי: “אינני מקבלת את טענותיה של המשיבה (המשכירה) כי מדובר בטענות בעלמא….אני סבורה שהשאלה אם בנסיבות אלו קיים סיכול היא שאלה רצינית שתידון במסגרת ההליך העיקרי”.
נכון למועד עריכת מאמר זה, משרד המשפטים הקים ועדה מיוחדת להגדרה חקיקתית של מה שמכונה “סוגיות כוח עליון”. זאת, בעקבות משבר הקורונה וההגבלות שמטילה הממשלה עקב המגפה, שגורמות למכה של הפרות הסכמים בין צדדים שהתחייבו לבצע פעולות שונות בימים אלה.
מגיפת הקורונה היא משבר חריג וקיצוני, אשר כמותו עוד לא נראה ברחבי העולם ועל כן לעניות דעתי, קיימת חובה בנקיטת עמדה ממשלתית לענין תוקפו ומשמעותו של “כוח עליון” עקב נגיף הקורונה, שהרי לא מן הנמנע, כי בתקופה הקרובה בתי המשפט יהיו מוצפים במאות (אם לא אלפי) תביעות בעניינים אלה.
חשוב – לפנות לייעוץ משפטי לקבלת חוות דעת בענין מחוייבויות ו/או התחייבויות של העסק כלפי צדדים שלישיים בתקופה המשבר, וזאת על מנת להמנע ממחלוקות ו/או סכסוכים עתידיים.
