פעמים רבות אנו נתקלים במעסיקים שמבצעים ניכוי שלא כדין משכר העבודה של העובד, לדוג – ניכוי בגין דו”חות תנועה, פגיעות רכוש, הלוואות וכו’.
חשוב לדעת, כי למעסיק אסור לנכות משכר העבודה ניכוי שלא הותר מפורשות בחוק, כאמור בסעיף 25 לחוק הגנת השכר.
אשר על כן, חשוב כי כל בעל עסק יבצע בדיקה מקדמית ויפנה לייעוץ משפטי בטרם ביצוע ניכויים משכר העבודה של כל עובד ועובד.
מהם הניכויים המותרים לפי דין?
- ניכויי חובה לפי החוק (כגון מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות).
- תשלומים לארגון עובדים) דמי חבר/דמי טיפול (שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
- תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.
- תשלומים לקופת גמל – ניתן לנכות משכרו של עובד את חלקו בתשלומים לקופת גמל, אלא אם העובד הודיע למעסיק בכתב כי הוא מתנגד לניכוי חלקו בתשלומים לקופת הגמל.
- קנס – קנס שהוטל על העובד על-פי חוק או הסכם קיבוצי (כגון קנס בגין עבירת חניה לרכב חברה שהעובד נהג בו.( מעסיק יכול לנכות קנס מעובד על עבירת משמעת רק כאשר יש הסכם קיבוצי המאפשר לו לעשות זאת.
- חוב- במהלך יחסי עבודה ניתן לנכות חוב משכרו של העובד רק אם קיימת התחייבות בכתב מהעובד למעסיק ובתנאי שהסכום שינוכה משכר העובד על חשבון החוב לא יהיה גבוה מרבע מהשכר (למשל בגין הלוואה, ניכוי בסכום שאינו יותר מרבע משכר העבודה). בסיום יחסי העבודה, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חובה שהעובד חייב לו. על פי הפסיקה, הכוונה לחוב אשר אינו שנוי במחלוקת (היעדר המחלוקת נוגעת הן לעצם החוב והן לגובהו).
- מקדמות שניתנו לעובד על חשבון שכרו,בתנאי שהמקדמות אינן עולות על שכר עבודה בעד 3 חדשים. אם המקדמות עולות על שכר עבודה ל- 3 חדשים, ניתן לנכות את המקדמות בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו לכך בכתב והסכום שינוכה לא יהיה גבוהה מרבע מהשכר.
כל ניכוי אחר משכר העבודה הוא אסור!
חשוב לדעת – כל הניכויים שנוכו משכר העבודה צריכים להופיע בתלוש השכר של העובד.
האם ניתן לנכות משכר העובד קנסות (עבירת משמעת, דו”חות וכו’)?
למעסיק אסור להטיל קנסות על דעת עצמו (כגון קנסות בגין נזק שנגרם במקום העבודה או חסר בקופה).
מעסיק יכול לנכות קנס מעובד על עבירת משמעת רק כאשר יש הסכם קיבוצי המאפשר לו לעשות זאת. לגבי עובדים במגזר הפרטי (שאינם עובדי מדינה) אין אפשרות בהסכמים קיבוציים להטלת קנסות על עבירות משמעת.
האם ניתן לנכות משכר העבודה האחרון של העובד את יתרת החוב הנותר כלפי המעסיק?
בסיום תקופת העבודה של העובד, המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד (לרבות מכל התשלומים שהמעסיק חייב לעובד, כגון – הבראה, פדיון חופשה וכו’) כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות, ובלבד שהחוב אינו שנוי במחלוקת.
במקרה זה, אין צורך בהסכמה של העובד וניתן לנכות את מלוא יתרת החוב כלפי המעסיק, אף באם החוב גבוה מרבע משכר העבודה, ובכפוף לכך כי סכום החוב אינו שנוי במחלוקת.
ניכוי בגין החזר הוצאות הכשרה – אימתי ?
החזר הוצאות הכשרה או פיצוי מוסכם על עזיבה מוקדמת הם ניכויים נפוצים המוטלים על עובד המתפטר בטרם התקופה שנקבעה מראש בהסכם העבודה ניכוי זה הינו ניכוי מותר לפי חוק.
עם זאת – ניכוי החזר הוצאות הכשרה אינו חוקי בכל אחד מהמקרים הבאים:
א. כאשר הניכוי מוטל על העובד בלא שניתנה לו הכשרה כלשהי עם תחילת עבודתו.
ב. ניתנה לעובד הכשרה בתחילת העבודה, אולם אין קשר בין גובה הפיצוי לעלות ההכשרה. על המעסיק להוכיח את עלות ההכשרה באמצעות קבלות או חשבוניות.
בית הדין לעבודה רשאי לבטל סעיף בחוזה העבודה שבו עובד התחייב לעבוד אצל המעסיק פרק זמן מינימלי עקב הכשרה מיוחדת או להשיב למעסיק את עלות ההכשרה אם יפר את התחייבותו, אם ישתכנע שההגבלה על חופש העיסוק של העובד היא בלתי סבירה.
ניכוי כספים ששולמו בטעות לעובד – מה הדין?
מעסיק אשר שילם לעובד בטעות תשלומים כלשהם, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט על דעת עצמו לנכות תשלומים אלה משכרו של העובד. המעסיק רשאי לנכות סכומים אלה משכר העובד, רק באם העובד נתן לכך הסכמתו בכתב.
סעיף 25 לחוק הגנת השכר אינו מתיר ניכוי משכר העובד בשל תשלום ששילם המעסיק לעובד בטעות.
אם העובד לא נתן בכתב את הסכמתו לניכוי הכספים ששולמו לו בטעות, או שקיימת מחלוקת בין העובד למעסיק לגבי עצם הטעות או לגבי גובה הסכום שיש להחזיר, על המעסיק להגיש תביעה כנגד העובד בבית הדין לעבודה להשבת הכספים ששולמו לו בטעות מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
דוגמאות לניכויים אסורים לפי חוק
טלפון – עובד שקיבל ממעבידו טלפון לצרכי עבודה, המעביד לא ינכה משכרו עבור השימוש בטלפון. הוא הדין לגבי כל מכשיר שנושא עלות שימוש בצדו ונועד לצרכים מקצועיים כעולה מהגדרת תפקיד העובד.
עלות תיקון לרכב עקב תאונה – עובד שהיה מעורב בתאונה עם כלי הרכב של המעסיק ובמסגרת עבודתו, לא ינוכה משכרו עלות התיקון של הרכב. על המעסיק לאפשר השלמת הבדיקות הנדרשות לגבי התאונה, לקבל הערכת שמאי, לאפשר לעובד להשמיע גרסתו ולתמוך בה בחוות דעת נגדיות. אם הוכח שהנזק נגרם על ידי העובד בזדון, הרי שבמקרה זה יש לפנות לייעוץ משפטי ובירור לענין סכום הניכוי המותר מהעובד, לפי העניין.
חוסרים בקופה – לא ניתן לנכות משכרו של העובד סכומים בגין טעויות שביצע העובד במסגרת העבודה , וזאת אף באם מחתימים את העובד מראש על הסכמה לניכויים כאלה.
פיקדון עבור ביגוד – בהתאם להחלטת ועדת הערר לעיצומים כספיים (באתר משרד העבודה והרווחה) ניכוי “פיקדון” עבור ביגוד לא נכלל ברשימה הסגורה של ניכויים המותרים משכר העובד על-פי סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, ולכן הוא אסור.
מה הסנקציה כנגד המעסיק ?
עובד שנוכה משכרו ניכוי אסור, צריך לדרוש בכתב מהמעסיק את השבת הניכוי.
אם המעסיק מסרב, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
כמו כן ניתן להגיש נגד המעסיק תביעה בבית הדין לעבודה.
חשוב, כי כל מעסיק יפנה לייעוץ משפטי בטרם ביצוע ניכויים משכר העובדים, פעולה אשר תחסוך בעתיד זמן יקר והוצאות מיותרות.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
בכל שאלה נוספת – מוזמנים לשלוח הודעה או להשאיר את הפרטים ונצור עמכם קשר בהקדם.
| 050-2377155 | 03-6873770 | limor@ozery-law.co.il
